התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת של השפלה, התנכלות או פגיעה בעובד, מצד מנהל, עמית או גורם אחר במקום העבודה. בישראל אין עדיין חוק ייעודי שאוסר התעמרות, אבל בתי הדין לעבודה מכירים בה כהפרה של חובות המעסיק, ופסקו לעובדים פיצויים של עשרות ומאות אלפי שקלים.
בעמוד הזה נסביר מה נחשב התעמרות ומה לא, מהם הסימנים, איך מתעדים ומוכיחים, איך מגישים תביעה על התעמרות בעבודה, כמה פיצויים נפסקו בפועל ומה חשוב לדעת לפני שמתפטרים.
חווים התעמרות בעבודה? כדאי להתייעץ לפני שמקבלים החלטות
מהי התעמרות בעבודה?
התעמרות בעבודה היא מערכת יחסים פוגענית בין מנהל לעובד או בין עובדים, שנמשכת לאורך זמן. היא מוכרת גם בשמות אחרים: התנכלות תעסוקתית, העסקה פוגענית, בריונות בעבודה, בולינג, סביבת עבודה רעילה והתעללות נפשית בעבודה.
ההתעמרות אינה מתרחשת רק בין שניים. לעיתים קרובות היא נעשית מול אנשים אחרים, שלא רק עדים לה אלא גם נדרשים לשתף איתה פעולה, למשל כשמבודדים את העובד ומדירים אותו מפעילויות.
ההגדרה בפסיקה: התנהגות חוזרת, משפילה ופוגעת
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפרשת חקמון (ע"ע 21934-02-21) כמה עקרונות לבחינת טענה להתעמרות:
- אין רשימה סגורה של התנהגויות שנחשבות התעמרות.
- נדרשת התנהגות חוזרת או כמה אירועים נפרדים. אירוע חד-פעמי אינו התעמרות.
- המבחן הוא אובייקטיבי. תחושת פגיעה סובייקטיבית של העובד אינה מספיקה לבדה.
- בוחנים את האירועים כמכלול, ולא כל אירוע בנפרד.
התעמרות או ניהול קשוח?
לא כל ביקורת היא התעמרות. מנהל רשאי לדרוש תוצאות, להעיר על ביצועים ולקבל החלטות שאינן נוחות לעובד. בית הדין הארצי אף ביטל פיצוי שנפסק לעובד, וקבע שטעות בשיקול דעת ניהולי אינה מבססת כשלעצמה התעמרות (ע"ע 35032-12-21). הגבול נחצה כשההתנהגות חוזרת על עצמה, משפילה ופוגעת בכבוד העובד, ואינה משרתת צורך ענייני של העבודה.
סימנים להתעמרות בעבודה
מהפסיקה עולים כמה דפוסים שחוזרים על עצמם. אם אתם מזהים כמה מהם, ובאופן חוזר, ייתכן שמדובר בהתעמרות:
השפלות, צעקות וביקורת מוגזמת
התפרצויות זעם שמופנות כלפיכם, ביקורת ארסית, לועגת או מזלזלת בנוכחות אחרים, הערות מעליבות על המראה, על האישיות או על בחירות החיים, לקיחת קרדיט על הצלחות שלכם והטלת אשמה על כישלונות שאינם קשורים אליכם.
בידוד, החרמה ומידור מקצועי
הדרה מישיבות, מקבוצות וואטסאפ וממפגשים חברתיים, הפצת רכילות ושמועות, חרם, איסור על עובדים אחרים לדבר איתכם, ומנהל שנמנע מלהיפגש איתכם או מונע מכם מידע שחיוני לעבודה.
הפקעת סמכויות ודרישות לא סבירות
לקיחת תחומי אחריות בלי הסבר, הטלת משימות משפילות או משימות שאי אפשר לעמוד בהן, הפעלת לחץ ואיומים, ושינוי תכוף של דרישות כך שאי אפשר להצליח בתפקיד.
פגיעה בבריאות ובמוטיבציה
חרדה, מתח, דכדוך, רגשות אשם, פגיעה בערך העצמי, הפרעות שינה ובעיות בריאות. כשהמחשבה על יום העבודה הבא מעוררת מצוקה, זה סימן שצריך לעצור ולבדוק מה קורה.
חשוב לדעת
לכולנו יש ימים רעים. מקרה יחיד שבו מנהל התעצבן או העביר ביקורת לא ייחשב התעמרות. מה שמבדיל התעמרות הוא החזרתיות: התנהגות פוגענית שנמשכת לאורך זמן.
אלימות פיזית והטרדה מינית הן עילות נפרדות, שיש להן הסדרים משלהן בחוק. להרחבה: הטרדה מינית במקום העבודה.
התעללות נפשית בעבודה
התעללות נפשית בעבודה אינה מחייבת צעקות. גם התנהגות שקטה יכולה להיות התעמרות: התעלמות מופגנת, הושבת עובד בחדר ריק, דרישה לדווח על כל יציאה מהחדר, ביקורת בלתי פוסקת או מניעת כלים שנחוצים לביצוע העבודה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק 30,000 ש"ח לעובדת שהושבה בחדר ריק ונדרשה לדווח על כל יציאה ממנו (סע"ש 25725-05-14).
גזלייטינג והתעמרות סמויה
גזלייטינג הוא צורה אחת של התעללות נפשית: המתעמר מערער את הביטחון של העובד בזיכרון שלו ובשיקול הדעת שלו. הוא מכחיש דברים שנאמרו, משנה גרסאות וגורם לעובד להרגיש שהוא מגזים. מכיוון שהתהליך הדרגתי, עובדים רבים מזהים אותו רק אחרי חודשים.
ההשלכות הנפשיות, הפיזיות והכלכליות
- נפשיות: סטרס, דיכאון, חרדות והתקפי חרדה, תחושת חוסר ערך וחוסר אונים, ירידה במוטיבציה.
- פיזיות: עלייה בלחץ הדם, הפרעות שינה, קשיי ריכוז, כאבים והפרעות אכילה ועיכול.
- כלכליות: ריבוי ימי מחלה וחופשה, איחורים וקיצור ימי עבודה, ובסופו של דבר אובדן מקום העבודה.
- חברתיות: בידוד בעבודה, מידור מקצועי והשפעה על חיי המשפחה והחברה.
עד כמה התעמרות בעבודה נפוצה?
זה לא המזל הרע שלכם, וזה לא קורה רק לכם. התעמרות בעבודה נפוצה כל כך עד שהיא מכונה "המגפה השקטה" של עולם העבודה. לפי סקר של ארגון העבודה הבינלאומי משנת 2022, 17.9% מהעובדים בעולם דיווחו שחוו אלימות או הטרדה פסיכולוגית במהלך חיי העבודה שלהם.
ברוב המקרים המתעמר הוא מנהל ישיר, אבל התעמרות יכולה להגיע גם מעמית לעבודה, מלקוח או מספק קבוע. אין מקומות עבודה חסינים: התופעה קיימת במגזר הפרטי, במגזר הציבורי ובעמותות, בלי קשר לגודל הארגון או ליוקרת המקצוע.
למה עובדים לא מתלוננים?
במקרים רבים העובד שעובר התעמרות הוא עובד מצוין: מקצועי, משקיע ומחויב. ההתעמרות מתחילה בהדרגה ולא תמיד בפומבי, וכשהעובד משתף עמיתים הוא עלול לשמוע שהוא מגזים. עד שההתעמרות הופכת גלויה ותכופה, העובד כבר שחוק, והביטחון העצמי שלו נפגע. לרוב מי שמזהים את המצב הם בני המשפחה והחברים.
מה אומר החוק? המצב המשפטי נכון ל-2026
בישראל אין חוק ייעודי שאוסר התעמרות בעבודה. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015, עברה קריאה טרומית בכנסת בשנת 2015 ונדונה בוועדת העבודה והרווחה, אך לא התקדמה מאז. הצעות דומות שהוגשו בשנים שאחר כך הונחו על שולחן הכנסת ולא קודמו.
למרות זאת אפשר לתבוע. בתי הדין לעבודה מבססים את האיסור על חובת תום הלב המוגברת שחלה ביחסי עבודה, על חוזה העבודה, על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל חובת המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה ומכבדת.
מי אחראי להתעמרות: מנהל, עמית או מזמין העבודה?
התביעה מוגשת בדרך כלל נגד המעסיק, שאחראי לסביבת העבודה גם כשהמתעמר הוא מנהל או עמית. עובדי קבלן אינם נשארים בלי מענה: בפרשת אליהו (סע"ש 16783-04-14), שעסקה בעובד קבלן, חייב בית הדין בפיצוי גם את מזמין העבודה וגם את חברת כוח האדם שהעסיקה אותו.
האם כדאי להתלונן בתוך הארגון?
אין תשובה אחת. יש ארגונים שבהם תלונה מטופלת ברצינות, ויש ארגונים שבהם המערכת מגבה את המתעמר בשתיקה, או שהמתלונן עצמו נפגע. בשנים האחרונות המגמה משתפרת: יותר מעסיקים מבינים שסביבה מתעמרת פוגעת בכל הארגון, מעבירים הדרכות וקובעים נהלים לטיפול בתלונות.
מבחינה משפטית, לפנייה בכתב למעסיק יש ערך גם כשהיא לא פותרת את הבעיה. היא מתעדת שהמעסיק ידע, ונותנת לו הזדמנות לתקן. זה חשוב במיוחד אם תשקלו בהמשך להתפטר בדין מפוטר. מעסיקים שרוצים לטפל בנושא יכולים לקרוא על מניעת התעמרות: ייעוץ והדרכות למעסיקים.
תביעה על התעמרות בעבודה: שלב אחר שלב
תיעוד ואיסוף ראיות
תביעת התעמרות מוכרעת על סמך ראיות, ולכן התיעוד מתחיל הרבה לפני התביעה:
- נהלו יומן אירועים: תאריך, מה נאמר או נעשה, ומי נכח.
- שמרו מיילים, הודעות וואטסאפ ומסמכים, רצוי גם מחוץ למחשב של העבודה.
- רשמו מי מהעמיתים היה עד לאירועים.
- אם נפגעה הבריאות, פנו לטיפול ושמרו את המסמכים הרפואיים.
פנייה בכתב למעסיק ומכתב התראה
פנייה מסודרת למעסיק, לעיתים במכתב מעורך דין, מבהירה שההתנהגות אינה מקובלת ודורשת להפסיק אותה. במקרים רבים המכתב מוביל לשינוי או למשא ומתן, בלי להגיע לבית הדין.
הגשת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה
תביעה על התעמרות בעבודה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה. על פסק הדין אפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה. לעיתים קרובות מצורפות לתביעה עילות נוספות, כמו פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים או פגם בשימוע.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע?
ככלל, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית היא שבע שנים. עם זאת, לא כדאי להמתין: ככל שעובר הזמן קשה יותר לאסוף ראיות ולאתר עדים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין סמוך לאירועים.
התעמרות בעבודה פיצויים: כמה נפסק בפועל?
אין תעריף קבוע לפיצוי על התעמרות בעבודה. הפיצוי יכול לכלול נזק ממוני, פיצוי על נזק לא ממוני (עוגמת נפש) ורכיב הרתעתי. אלה סכומים שנפסקו בבתי הדין:
| המקרה | הפיצוי שנפסק | ההליך |
|---|---|---|
| עובד בית חולים במדינה. בית הדין הארצי הגדיל את הפיצוי מ-60,000 ש"ח (2022) | 300,000 ש"ח | ע"ע 21934-02-21 |
| עובדת עירייה (בית הדין האזורי בירושלים, 2021) | 150,000 ש"ח | סע"ש 67012-07-18 |
| אב הבית במעון ראש הממשלה: העסקה פוגענית (2016) | 80,000 ש"ח | סע"ש 38335-03-14 |
| עובד קבלן: חויבו מזמין העבודה וחברת כוח האדם (2016) | 30,000 ש"ח ועוד 10,000 ש"ח | סע"ש 16783-04-14 |
| עובדת שהושבה בחדר ריק ונדרשה לדווח על כל יציאה (2016) | 30,000 ש"ח | סע"ש 25725-05-14 |
מה משפיע על גובה הפיצוי?
- עוצמת הפגיעה בעובד, המוחשית והרגשית.
- היקף ההתעמרות ומשכה.
- חומרת ההתנהלות של המעסיק, ובכלל זה האם ידע ולא פעל.
- מאפייני המעסיק וההשלכות העקיפות על העובד, כמו פרישה מוקדמת או אובדן הכנסה.
התפטרות בגלל התעמרות: התפטרות בדין מפוטר
עובד שהתפטר בגלל התעמרות עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים, כאילו פוטר. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים חל כשיש הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. יחס משפיל ומבזה מוכר כנסיבות כאלה.
התנאים העיקריים:
- עבדתם שנה לפחות באותו מקום עבודה.
- יש קשר סיבתי בין ההתעמרות לבין ההתפטרות.
- התרעתם בפני המעסיק, רצוי בכתב, ונתתם לו הזדמנות לתקן. החריג: כשברור שהמעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לתקן.
לפני שמתפטרים
הדרך שבה מתפטרים משפיעה על סיכויי התביעה ועל הסכום שיתקבל. התפטרות בלי התראה מסודרת עלולה לשלול את הזכאות לפיצויי פיטורים. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים מכתב התפטרות, ולא אחריו.
התעמרות בעבודה וביטוח לאומי
פגיעה נפשית יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה, אבל לא באופן אוטומטי. המוסד לביטוח לאומי מכיר בדרך כלל באירוע חריג ומוגדר בזמן, שגרם ללחץ נפשי גבוה ולנזק שמצריך טיפול. התעמרות מתמשכת, כשאין בה אירוע חריג שאפשר להצביע עליו, קשה יותר להכרה. כל מקרה נבחן לגופו, וכדאי לבדוק את האפשרות הזו במקביל לתביעה נגד המעסיק. להרחבה: ביטוח לאומי תאונת עבודה.
עורך דין התעמרות בעבודה: מתי לפנות?
החלטות שמתקבלות בדרך לתביעה משפיעות על סיכוייה ועל גובה הפיצוי. לכן נכון להתייעץ מוקדם: לפני שמתפטרים, לפני שמגיבים לזימון לשימוע ולפני שחותמים על מסמך כלשהו.
למשרד קטן, בר-טל, טלמור ניסיון רב בליווי עובדים בתביעות התעמרות בעבודה. אנחנו יודעים שהמצב הנוכחי לא משאיר הרבה כוח לקום וללכת, אבל המחיר של הישארות בסביבת עבודה מתעללת גבוה: היא פוגעת בשמחת החיים, בביטחון העצמי, במערכות היחסים ובבריאות. המשרד מייצג גם מעסיקים, ולכן אנחנו מכירים היטב את הטענות שיעלו מהצד השני. להרחבה: עורך דין דיני עבודה.
לשיחה דיסקרטית עם עורך דין מהמשרד
שאלות נפוצות על התעמרות בעבודה
אין חוק ייעודי. הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה משנת 2015 עברה קריאה טרומית בלבד. בתי הדין לעבודה מכירים באיסור ופוסקים פיצויים מכוח חובת תום הלב, חוזה העבודה וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בדרך כלל לא. לפי הפסיקה נדרשת התנהגות חוזרת או כמה אירועים נפרדים. אירוע חד-פעמי, גם אם הוא פוגע, אינו נחשב התעמרות.
לפי מבחן אובייקטיבי. תחושת הפגיעה של העובד אינה מספיקה לבדה, ובית הדין בוחן את כל האירועים כמכלול: האם ההתנהגות חוזרת, משפילה ואינה משרתת צורך ענייני של העבודה.
כן, זו יכולה להיות התעמרות. הפקעת סמכויות, התעלמות מופגנת, בידוד, ביקורת מוגזמת ופגיעה ביכולת להצליח בתפקיד מוכרות כצורות של התעמרות, גם בלי צעקות.
אין תעריף קבוע. בפסיקה נפסקו סכומים של 30,000 ש"ח, 80,000 ש"ח ו-150,000 ש"ח, ובבית הדין הארצי נפסקו 300,000 ש"ח בנסיבות חמורות. הפיצוי נקבע לפי עוצמת הפגיעה, משך ההתעמרות והתנהלות המעסיק.
באמצעות תיעוד: יומן אירועים עם תאריכים, מיילים והודעות, עדים, פניות בכתב למעסיק ומסמכים רפואיים. כדאי להתחיל לתעד מוקדם ולשמור את החומר מחוץ למחשב של העבודה.
ייתכן. התעמרות יכולה להיחשב נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד, לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. נדרשים שנת עבודה לפחות, קשר סיבתי והתראה למעסיק. כדאי להתייעץ לפני ההתפטרות.
בבית הדין האזורי לעבודה, נגד המעסיק. ערעור על פסק הדין מוגש לבית הדין הארצי לעבודה.
אפשר להטיל אחריות גם על מזמין העבודה וגם על המעסיק הישיר. בסע"ש 16783-04-14 חייב בית הדין את שניהם בפיצוי.
