עתירות לבג"צ

בית המשפט העליון הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה בישראל, ומדי שנה נדונים במסגרתו מאות מקרים המגיעים לפתחו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ).

אז מה זה בעצם בג"צ?

בשונה מהמקרים הקלאסיים בהם יש תובע ויש נתבע, ובית המשפט נדרש להכריע מי צודק, לבג"צ יפנה מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות המדינה או מי מרשויותיה בנושא מסוים.

כך למשל, בג"צ אפשר לקבוצת אנשים להפגין ליד ביתו של אישיות ציבורית בכירה, ובכך אפשר לאותם אנשים את זכות המחאה, בג"צ חייב את צבא ההגנה לישראל לאפשר לנשים להתקבל לקורס הטיס, בג"צ חייב את המדינה להעניק מיגון הולם לתושבי עוטף עזה מפני ירי טילים וחייב את משרדי הממשלה לקיים הליכי מכרז בהתקשרויות כספיות, ולמעשה היה שם בכל נקודה משמעותית בה חש האזרח פגוע מהתנהלות הממסד.

חלק גדול מזכויות היסוד המוענקות לכולנו כבני אדם, הן זכויות עליהן עמד בג"צ פעם אחר פעם, הרבה לפני חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק בשנת 1992. לכולנו מותר לדבר ולהביע דעתנו, לכולנו הזכות לחיים ולכבוד, לכולנו הזכות לחופש עיסוק.

מה שנראה כיום לכולנו כמובן מאליו, עד לא מזמן היה אסור ופסול.

בשנים האחרונות אנו מובילים בהגשת עתירות לבג"צ בנושאים רבים, ובין היתר בזכויות של ילדים אלרגיים למזון, בזכותם של מאמנות מחול לעבוד ולקיים פעילות עסקית, בזכותה של עובדת להגיע לעבודתה תוך שמירה על פרטיותה הרפואית, בביטול מגבלות על כניסה של אזרחים לישראל, בביטול אפליה אסורה על רקע חוסר רצון או יכולת להתחסן כנגד קורונה, בשמירה על זכותה של אופוזיציה ברשות מקומית להיות מיוצגת בועדות ובדירקטוריונים ועוד.

אהבתם את הפוסט? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin