חופש המידע: הזכות שלך לדעת מה קורה ברשויות
הדמוקרטיה הישראלית מעניקה לאזרחים ולתושבים את הזכות לדעת מה מתרחש במסדרונות הרשויות, ואת היכולת לחקור ולחשוף התנהלות ציבורית לא תקינה. אחד הכלים המשמעותיים העומדים לרשות כל אדם הוא חוק חופש המידע, התש"ח–1998, המאפשר לבקש מידע מרשויות ציבורית בנוגע לכל נושא כמעט.
למרות חשיבותו, רוב האנשים אינם מודעים לכך שניתן להגיש בקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע לקבלת מידע, ואינם משתמשים בזכות זו למיצוי זכויותיהם.
חופש המידע - ניווט מהיר
על אילו נושאים אפשר להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע?
- מידע תכנוני: מסמכי תוכניות בנייה, פרוטוקולי ועדות תכנון, חוות דעת תכנוניות.
- מידע תקציבי: תקציבים, דו"חות כספיים, הוצאות, התקשרויות עם ספקים.
- יומנים ציבוריים: פגישות של נבחרי ציבור או בכירים (בכפוף לאיזונים עם פרטיות).
- מידע מנהלי: נהלים, מדיניות פנימית, החלטות מקצועיות.
- נתוני פיקוח ואכיפה: דוחות ביקורת, פעולות אכיפה, סנקציות שהוטלו.
- מידע על מינויים: פרטי מינוי בעלי תפקידים ציבוריים.
- מידע על קשרים עם גופים פרטיים: התקשרויות, חוזים, תרומות, חסויות.
- מידע בריאותי וציבורי: פרוטוקולים ממשרד הבריאות, נהלי עבודה בבתי חולים ציבוריים.
כדאי לדעת: בהגשת בקשה לפי חוק חופש המידע לא חייב לציין לצורך מה נדרש המידע או מה האינטרס האישי שלכם בהשגתו. אתם לא צריכים להוכיח קשר לעניין כדי לקבל מענה ומידע מהרשות.
לאילו מטרות ניתן להשתמש בחוק חופש המידע?
- מימוש זכויות אישיות: לברר מידע שמועיל לאדם מול רשות (למשל מידע תכנוני, זכויות בנכס).
מה הרשות עושה או מתכננת? האם יש תכניות קיימות או חדשות המשפיעות על מקרקעין שבבעלותו של אדם? האם ההחלטות בעניין התקבלו בהליך תקין? - פיקוח ציבורי: לבדוק כיצד מתקבלות החלטות, איך מנוהלים כספי ציבור, והאם קיימים ליקויים.
כך למשל, ארגוני שקיפות השתמשו בחוק כדי לחשוף הקצאות כספים בעייתיות לעמותות מקורבות לפוליטיקאים. - הכנה לעתירה משפטית: לאסוף ראיות לכך שרשות פעלה בצורה פסולה או לא סבירה.
למשל, אדם המתקשה לקבל היתר לשימוש בנכס יכול להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע ולקבל מידע תכנוני, פרוטוקולים של דיונים, חוות דעת מקצועיות ועוד — אשר עשויים להוכיח שהרשות חורגת מסמכותה או מפלה אותו לרעה. - קידום מחקר, עיתונות ותחקירים: חשיפת קשרים, מינויים בעייתיים, או הסכמים עם גופים פרטיים.
לדוגמא, עתירות חופש מידע חשפו יומני פגישות של נושאי משרה, וחייבו אותן לענות על השאלה האם פגישות שמסווגות כ"אישיות" הן אכן כאלה. - מאבק בשחיתות: גילוי ניגודי עניינים או ניהול פסול.
זוהי דרך מצוינת לגלות עילות לפסילת מכרזים או חוזים לא תקינים במגזר המוניציפלי.
מתי הרשות יכולה לסרב לבקשה לפי חוק חופש המידע?
חוק חופש המידע מעניק לרשות זכות לדחות או לסרב לבקשות במקרים בהם הבקשה יוצרת:
- פגיעה בפרטיות של אדם אחר (אלא אם כן יש עניין ציבורי מובהק בגילוי).
- פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי חוץ או בשלום הציבור.
- פגיעה בסודות מסחריים או בפרטי התקשרויות עם גופים פרטיים.
- עומס בלתי סביר על הרשות — אם הבקשה מצריכה השקעת משאבים חריגה.
בנוסף, רשויות רשאיות לסרב אם מדובר במידע שאין להן חובה לאסוף או לשמור, או כאשר מדובר במידע פנימי בתהליכי קבלת החלטות שטרם הסתיימו.
כדאי לדעת: כשהבקשה עוסקת במידע רגיש או דחוף, מומלץ להיוועץ בעורך דין מנהלי המתמחה בחוק חופש המידע. עורך הדין ידע לנסח אותה באופן מדויק ומקצועי, שיקטין את הסיכוי לדחייתה על ידי הרשות מסיבות טכניות או משפטיות.
מה עושים אם הרשות דחתה את הבקשה?
רשויות רבות דוחות חלק ניכר מהבקשות לחופש מידע, בטענה לפגיעה בפרטיות, חשש לחשיפת סודות מסחריים, או פגיעה בתפקוד תקין של הרשות. אבל לא כל סירוב עומד בביקורת שיפוטית.
הסטטיסטיקות מלמדות כי עתירות חופש מידע זוכות לאחוזי הצלחה לא מבוטלים, במיוחד כאשר הבקשה נוסחה במקצועיות והסירוב של הרשות היה גורף או בלתי מנומק.
אם קיבלתם סירוב כדאי להתייעץ עם עו"ד מנהלי המתמחה בחוק חופש המידע ולבחון את האפשרויות הבאות בהתאם לנסיבות:
- אם הסירוב נבע מניסוח לא מדויק או מבקשה עמומה, לפנות מחדש עם בקשה מתוקנת ומדוייקת.
- אם מדובר בסירוב עקרוני, להגיש עתירה לפי חוק חופש המידע, תוך שמירה על הזכות המוקנית לפי החוק לאכוף את חובת השקיפות.
עתירות חופש מידע – כלי לביסוס מאבקים אחרים
פנייה לפי חוק חופש המידע אינה תמיד פעולה מנותקת. פעמים רבות, הבקשה למידע היא החוליה הראשונה בשרשרת שכוללת עתירה לפי חוק חופש המידע ועתירה מנהלית נגד הרשות.
חוק חופש המידע נוצר מתוך הבנה שהכח המופעל בידי הרשויות כלפי האזרחים מחייב ניהול בשקיפות, עם "חלונות פתוחים" שדרכם הציבור יכול לבחון, לפקח ולעקוב אחר ההתנהלות הציבורית. במקרה כזה הגשת הבקשה למידע והעתירה לחופש המידע הם צעד לצורך ביסוס ראיות לכך שהרשות פעלה בחוסר סבירות, בניגוד לחובותיה המנהליות או אפילו משיקולים פסולים.
למשל, בקשה לפי חוק זה למשרד הבריאות יכולה לשפוך אור על קשרים בין בכירים לבין חברות תרופות. מידע זה, אשר ברגיל מוסתר מעיני הציבור, עשוי לגלות ניגודי עניינים או תמריצים בעייתיים המשפיעים על קבלת החלטות רפואיות.
עתירות חופש המידע במשרד קטן, בר-טל, טלמור
עו"ד גלעד בר-טל, ראש תחום ליטיגציה מנהלית במשרדנו, הוא עו"ד מנוסה בתחום המנהלי, בעל ידע רב בהגשת בקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע, והוא אף מרצה על התחום לעורכי דין בקורסים מקצועיים.
כמשרד מוביל בתחום המנהלי, אנו מציעים את שירותינו המשפטיים ואת הניסיון שלנו ליחידים ולגופים המעוניינים להגיש בקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע. נשמח לסייע גם לך.
איך נוח לך להתייעץ איתנו?
- 03-5671671
- בטופס המצורף:
ייתכן ויעניין אותך לקרוא גם על:
עורך דין לענייני בריאות
עורך דין לענייני בריאות קטן ▪ בר-טל ▪ טלמור הוא משרד עורך דין לענייני בריאות מהמובילים בישראל, המדורג בתחום זה במדריך הדירוג BDICODE. המשרד מייצג רופאים וצוות רפואי, מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות, ואת כל מי שנדרש לייעוץ משפטי אל מול משרד הבריאות. ליווי משפטי עבור רופאים וצוותים רפואיים עו"ד
דיני מכרזים
דיני מכרזים בישראל מתבססים על חוקים, תקנות ופסיקות המחייבים את הגופים הגדולים במשק לערוך מכרז כאשר הם מעוניינים לרכוש שירותים מספקים או להעסיק עובדים. הם מגדירים מי מחויב לביצוע מכרז, מהו הליך מכרז תקין ומהם התנאים בהם עליו להתבצע.
משפט מנהלי
משפט מנהלי הוא תחום העוסק בסוגיות שבין האדם (וכן התאגיד) למול רשויות שלטון. ככלל, החלטות השלטון (ממשלה, כנסת, רשויות מקומיות, רשויות ציבוריות אחרות וכו') נתונות לביקורת שיפוטית וזאת בין היתר באמצעות עתירות לבית המשפט העליון כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ). משפט מנהלי הוא תחום העוסק בסוגיות שבין האדם (וכן התאגיד)
