זכויות נשים בעבודה

לאורך השנים נחקקו בחקיקה הישראלית מספר חוקים ותקנות במטרה להגן על זכויות נשים בעבודה: 

• בתיקונים של חוק שיווי זכויות האשה מהשנים 2000 ו-2005 התווספו סעיפים של ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים (משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, חבות עירוניות, תאגידים ציבוריים, חברות ממשלתיות) בכל הדרגים. כמו כן בוועדות בדיקה ממשלתיות, וועדות ציבוריות ובוועדות חקירה יהיה ייצוג של נשים מקבוצות אוכלוסיה שונות.
  
  
• חוק עבודת נשים שנחקק ב-1954 מגן על נשים מפני עבודות שעלולות לסכן את בריאותן או בטיחותן מתוקף מהות העבודה או השעות בהן היא מתקיימת. הוא גם מגדיר את מהי חופשת לידה (תקופת לידה והורות) ואת הזכות לשעת הורות, ומגדיר הגבלות על פיטורים בהריון או לאחר לידה.

  החוק מתייחס גם על נשים ששוהות במקלט לנשים מוכות – הוא מאפשר להן להעדר מהעבודה ומגן עליהן מפני פיטורין בתקופה זו, והוא אף כולל התייחסות לאמהות לילדים קטנים שבני זוגם יצאו למילואים ארוכים ומאפשר להעדר מהעבודה בשל כך.

• חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה שנחקק ב-1988 כולל חוקים שמטרתם לצמצם אפלייה כנגד נשים בשוק העבודה בקבלה לעבודה, מתן קידום, קביעת תנאים ושכר, הוצאה להכשרות והשתלמויות מקצועיות, פיטורין ומתן פיצוי פרישה. החוק אוסר גם על פגיעה בעובד על רקע הגשת תלונה או סיוע למתלוננת על הטרדה מינית.
  
  
• חוק שכר שווה לעובדת ולעובד שנחקק ב-1996 נועד לצמצם את פערי השכר בין המינים. החוק קובע כי עובדים בתפקיד זהה זכאים לשכר ולהטבות שכר זהים עבור עבודתם. תיקון משנת 2020 מחייב מעסיקים של למעלה מ-518 עובדים לפרסם דו"ח שנתי המציג את פערי השכר הממוצעים בין גברים ונשים עבור כל סוג של עובדים בחברה.
  
  
• החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ב-1998 נועד להלחם בתופעת ההטרדות המיניות ולקדם שיוויון מגדרי. החוק מגדיר מהי הטרדה מינית, אוסר על ביצועה ומגדיר עונשים כבדים על המבצע. הוא מגדיר חובות המוטלות על המעסיק שמטרתן לייצר סביבת עבודה מודעת לנושא ההטרדות המיניות ופועלת לטיפול יעיל בהן.