פיטורין

אלו החוקים המרכזיים העוסקים בנושאי פיטורין: 

• חוק פיצויי פיטורים מ-1963 מגדיר מי זכאי לקבלת פיצויי פיטורים, מהי רציפות תעסוקתית, ובאילו תנאים תחשב התפטרות בדין מפוטר. כמו כן, חוק זה מגדיר את שיעור פיצויי הפיטורים.
  
  
• התיקונים של חוק הגנת השכר מ-1977 ו-2014 עוסקים  בנושאי פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הם מגדירים מהו המועד לתשלום פיצויי הפיטורים, ומגדירים כיצד יחושבו פיצויי הלנה על איחור של יותר מ-15 יום מהמועד, לפי שתי מדרגות: עד 30 ימי איחור, ומעל לכך.

• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מ-2001 עוסק בחובת ההודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ומגדיר כיצד היא צריכה להתבצע, כמה זמן לפני הפיטורים עליה להנתן, מגדיר את האפשרות לוותר על העבודה בפועל, ומגדיר את הענישה על פיטורין או התפטרות ללא הודעה מוקדמת. 
  
  
• חוק שיווין הזדמנויות בעבודה מ-1988 אוסר על פיטורין שהסיבה להם היא אפלייה מטעמי מין, נטייה מינית, מצב משפחתי, מצב הורות, גיל, גזע דת ולאום, דעה פוליטית או השתייכות מפלגתית, או שירות מילואים.