פיצויים על תאונת עבודה

במקרים שבהם תאונת העבודה אירעה כתוצאה מרשלנות של המעסיק, ניתן להגיש תביעה אזרחית נזיקית נגדו. מעסיק מחויב על פי חוק לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ותקינה ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת תאונות. הפרת חובה זו (כגון: אי-מתן ציוד מגן, היעדר הדרכה, מכשור תקול, הזנחת מפגעי בטיחות) עלולה להקים עילה לתביעת רשלנות.

בתביעת נזיקין, מטרת הפיצויים היא להחזיר את הנפגע, ככל הניתן, למצב שבו היה אלמלא התאונה ("השבת המצב לקדמותו"). הפיצויים נחלקים לראשי נזק שונים:

• הפסדי שכר לעבר: פיצוי על אובדן הכנסה בתקופה שבין התאונה למועד פסק הדין/פשרה. מחושב כהפרש בין השכר שהיה אמור להשתכר לבין השכר בפועל (בקיזוז דמי פגיעה מהביטוח הלאומי).
  
  
• הפסדי שכר לעתיד (אובדן כושר השתכרות): ראש הנזק המשמעותי ביותר.
  
  
• חישוב: מבוסס על קביעת נכות תפקודית (שאינה זהה בהכרח לנכות הרפואית של הביטוח הלאומי), השכר שהיה משתכר הנפגע, ומשך תקופת הנזק (עד גיל פרישה או תוחלת חיים). החישוב מבוצע בדרך כלל על ידי מומחה אקטואר וכולל היוון.
  
  הנוסחה העקרונית: (שכר חודשי ברוטו × אחוז הפגיעה בכושר ההשתכרות × מקדם היוון)
  
  
• הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד: פיצוי על הוצאות שלא כוסו על ידי הביטוח הלאומי או קופת החולים (תרופות, טיפולים, אביזרים, פיזיותרפיה ועוד), בהתבסס על תיעוד והערכה רפואית.
  
  
• עזרת הזולת לעבר ולעתיד: פיצוי על עזרה שנדרשה לנפגע בביצוע פעולות יומיומיות (הלבשה, רחצה, ניקיון וכו'), בין אם ניתנה על ידי קרובי משפחה (אומדן) ובין אם על ידי גורם מקצועי. גם כאן, החלק העתידי עובר היוון.
  
  
• כאב וסבל: ראש נזק לא ממוני, המפצה על סבל נפשי ופיזי, עוגמת נפש, פגיעה באיכות החיים.
  
  
• חישוב: נמדד על בסיס אחוזי הנכות הרפואית, גיל הנפגע, מספר ימי אשפוז וקיום כאב ממשי. הסכומים נקבעים בדרך כלל בהתאם לפסיקת בתי המשפט במקרים דומים.
  
  הנוסחה הבסיסית: (סכום בסיס קבוע בחוק × אחוזי נכות רפואית) + סכום עבור ימי אשפוז.
  
  
• הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים: אובדן ההפרשות לפנסיה ולביטוחים סוציאליים אחרים כתוצאה מהפגיעה בשכר ו/או בכושר העבודה.
  
  
• התאמת דיור/רכב: במקרים של נכות קשה המצריכה התאמות מיוחדות.